המערכת"ספרה המחקרי של ד"ר מור אלטשולר 'מרן רבי יוסף קארו', ששופך אור חדש על דמותו המסתורית של בעל השולחן ערוך, הושק בנווה שאנן, חיפה, במעמד אנשי אקדמיה.
שר המדע לשעבר הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ דיבר על הצדדים הקבליים והמיסטיים של הרב קארו, לעומת הרציו והדמות ההלכתית שלו. ד"ר ניסן אררט מהטכניון, דיבר על הגילוי של ד"ר אלטשולר בנושא החלוציות והציונות שהפגין מרן. כלת האירוע, ד"ר אלטושלר, הציגה את הקשר במשנתו של קארו בין הנשמה להלכה הפסוקה, וסיפרה על אהבת ציון שרחש. הנחה שאול מייזליש, שגילה כי גם לרב עובדיה יוסף, כמו לרבי יוסף קארו, היה מגיד מישרים שנגלה לו בחלומות הלילה ועזר לו לפתור דילמות סבוכות".
('מצב הרוח', גליון 467, עש"ק וארא תשע"ח, עמ' 58)
* * *
גדולי ישראל בכל הדורות השקיעו מאמצים אדירים בניסיון להבין את עיקרי משנתו ופסיקתו של מרן רבי יוסף קארו; מדוע פסק דוקא כשלשה עמודי ההוראה, הרי"ף הרמב"ם והרא"ש. 'סתם ויש' הלכה כמי, והאם קדם חיבורו 'בית יוסף' לחיבורו 'כסף משנה' ולמראי עיניו של מי מגדולי הפוסקים הגיעה משנתו האחרונה 'בדק הבית'.
אין פוסק הלכתי אשר ספריו, הגותו ומשנתו זכו לעיון ומחקר מעמיק כמו של קארו. מאז פורסמו חיבוריו ועד היום עמלו מאות אלפי לומדים ומלומדים בהגותו. קארו עצמו השקיע מאמצים כבירים למצות ולפרסם את מחקריו ההלכתיים. כדוגמה, ספרו המונומנטלי 'בית יוסף' הוא כה עמוק ומקיף, עד כי הוא עמל על חיבורו במשך עשרים שנה, ולאחר מכן הקדיש עוד עשר שנים להגהות והשלמות. רבים מן החוקרים שעסקו בספריו ובדרכו המסתורית של בעל השולחן ערוך, פרסמו את מסקנותיהם בדפוס, ואף זכו במשך מאות השנים האחרונות למהדורות רבות. נזכיר כאן רק כמה מן הבולטים שבהם – הרמ"א שעוד בחיי המחבר פרסם את הערותיו החשובות לספר שולחן ערוך. יהושע וולק כ"ץ מחבר הספרים 'דרישה ופרישה' על הטור ובית יוסף ו'ספר מאירת עיניים' על השולחן ערוך. ר' יואל סירקיש בספרו 'בית חדש' על הטור ובית יוסף. ר' דוד הלוי סג"ל בספרו 'טורי זהב' על השולחן ערוך. ר' שבתי הכהן בספרו 'שפתי כהן' על השולחן ערוך ועוד רבים וטובים שעסקו ועוסקים בכך עד עצם היום הזה.
כמה חבל שלא היה לנגד עיניהם תוצאות מחקרה פורץ הדרך והמטלטל של ד"ר מור אלטשולר, השופך אור חדש על דמותו המסתורית של רבי יוסף קארו, המאיר כגחליליות פינות חשוכות בתחנות חייו הססגוניים, ומייתר למעשה, את תיזות קארו המסורתיות הרווחות עד היום.
* * *
נראה כי הגילוי המשמעותי ביותר במחקרה פורץ הדרך של אלטשולר הוא דוקא הפרק העוסק בחיבתו לציון של קארו וברוח החלוציות שהייתה בו. למרות שידוע היה כי קארו שם פעמיו אל ארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם חי עד סוף ימיו, דוקא היבט זה באישיותו רבת הפנים והמסתורית חמקה לאורך השנים מעיני החוקרים.
רבי יוסף קארו, שזכה בצדק לתואר 'האיש בעל אלף השמות', נולד למשפחת רבנים בספרד, בצל הגירוש.
מאימת שלטון האינקוויזיציה, נקרא שמו בישראל ג'וספה. לימים כאשר גלה לעיר קושטא בטורקיה, נהג ללגום מדי פעם קפה טורקי משובח, עד שלכבודו הוקם 'קפה יוסוף'. לימים, כאשר כונן מוסטפא ג'מאל אטאטורק משטר חילוני בארצו, הוסב שמו ל'קפה ג'ו'. משבגר קארו והתחיל בפעילות ציונית ונבחר לשמש כסגן יו"ר בית"ר בעירו, שינה את שמו ליוסק'ה. ברבות הימים, עם פרסום חיבורו 'בית יוסף', התפרסם שמו בקרב עדת האשכנזים בצפת, והם כינוהו בשם יוסל'ה, להבדיל מהכינוי שהדביקו לו חבורות החסידים בעיר; יוס'ל. [אגב, על שמו נקרא איש הרדיו הותיק ז'וז'ו אבוטבול]. כל אלו לא הפריעו לחבריו בפלמ"ח בחטיבת 'גלילי' לכנותו עד היום בשם יוֹס.
* * *
במקביל, פרסמה אלטשולר גם מהדורה נשית של הספר; 'אבקת רוכלת', הצועד בעקבות ניחוחות המטבח המגוון של קארו.
כבתצריף [-פאזל] ענק נסקרו תחנות חייו הרבות והשפעותיהן על טעמו המעודן והרבגוני של קארו. מהמטבח הבאסקי בספרד, הקולינריה העשירה בעשבי טיבול של המטבח הפורטוגזי, ריח השווקים של סמטאות פאס, המטבח הטורקי העשיר בטעמים, סלטי החצילים המיוחדים של בולגריה, שוקולדים במילוי אוזו יווני, ועד לגבינה הצפתית, השמן הגלילי והלאבנה המסורתית.
מבין שלל כתבי קארו; בית יוסף, כסף משנה, אבקת רוכל, מגיד מישרים, לוקטו רמזים וציוני דרך בהתפתחותו כאנין טעם וכשף מעולה, המשלב בסגנון ייחודי מזרח ומערב, עם רמזים ונגיעות למטבח האוריינטלי והארץ-ישראלי הקדום.
למהדורה זו צורפו מתכונים ייחודיים ממטבחו של קארו, והוא מעוטר בהסכמת השף קדוש (גילוי נאות, אין קשר משפחתי בינו לבין המגיד שלחש על אזנו של קארו).
סקירה מפורטת על הספר תוכלו לקרא ברשימתם של מבקרי המסעדות הנודעים 'שאול ורעייתי נאוה' המופיע במדור 'תרבחו ותסעדו'.
עם צאת הספר לאור, ציינה הד"ר אלטשולר בהתרגשות רבה, כי 'ספר זה הוא עבורי מעין סגירת מעגל. עם מחקרי רב השנים, התברר לי כמעט בוודאות, שאין לשלול, כי אכן, כפי המסורת המקובלת בין החוקרים במשך השנים, מרן קארו לא חיבב, בלשון המעטה, את מאכל החִילְבֶּה. גם בני הצעיר, פדואל אילן מבשר-יה, לא אוהב חִילְבֶּה, ועתה הוברר כי הוא נתלה באילנות גבוהים'.
* * *
ערב מיוחד הוקדש להשקת המהדורה הנשית, בה הרצה ד"ר פסח אררט, וגילה כי גם הרב עובדיה יוסף, כמו הרב יוסף קארו, נולדו בניכר ומתוך חיבתם לציון עלו ארצה. שניהם נמנו על הזרם האורתודוקסי הקלאסי, ולא השתתפו בכינוסי ארגון רבני 'צוהר'. רעיותיהם הרבניות לא כיהנו כמשיבות הלכה מטעם ארגון רבניות 'בית הלל'. קארו ויוסף אף חינכו את ילדיהם במסגרות החינוך החרדי, ושניהם התנגדו נחרצות לשירות הלאומי ולגיוס בנות, אהבו קולרבי והתנזרו מאכילת חִילְבֶּה.
(קרדיט תמונה ראשית: מזליקה)